מדענים מאוניברסיטת בריסטול ומהמוזיאון הבריטי, בשיתוף עם Oxford Archaeology East ו-Canterbury Archaeological Trust, זיהו לראשונה את השימוש בזפת קליפת ליבנה באנגליה של ימי הביניים - שהשימוש בה היה בעבר חשבו שהוא מוגבל לפרהיסטוריה.
זפת קליפת ליבנה היא מוצר מיוצר עם היסטוריה של ייצור ושימוש שמגיע עד לתקופת הפליאוליתית. הוא דביק מאוד, עמיד במים, ויש לו גם תכונות ביוצידיות כלומר יש לו מגוון רחב של יישומים, למשל, כדבק רב תכליתי, איטום וברפואה.
עדויות ארכיאולוגיות לזפת קליפת ליבנה מכסות טווח גיאוגרפי רחב מבריטניה ועד הים הבלטי ומהים התיכון ועד סקנדינביה.
במזרח ובצפון טווח זה יש המשכיות שימוש עד לזמנים המודרניים, אך במערב אירופה ובאיים הבריטיים, השימוש בזפת קליפת ליבנה נתפס בדרך כלל כמוגבל לפרהיסטוריה, עם עקירה הדרגתית על ידי זפת אורן בתקופה הרומית.
הזיהויים החדשים, שדווחו היום בכתב העת Journal of Archaeological Science: Reports, הגיעו משני אתרים מימי הביניים המוקדמים במזרח אנגליה.
הראשון היה גוש קטן של חומר כהה שנמצא בקבר ילדים מהתקופה האנגלו-סכסית (440-530 לספירה) בקיימברידג' (נתח על ידי היחידה לגיאוכימיה אורגנית, אוניברסיטת בריסטול, עבור אוקספורד ארכיאולוגיה מזרח).
הזפת האחרת (נותחה על ידי מדענים במוזיאון הבריטי) התגלתה מצפה פנים של מיכל קרמי הקשור לאתר בית קברות מהמאה ה-5-6 ברינגלמר בקנט.
הילדה בקבר התקופה האנגלו-סכסית של קיימברידג' הייתה ככל הנראה ילדה, בת שבע עד תשע, והיה לה מגוון של חפצי קבר, כולל סיכות וחרוזים על החזה, ומגוון חפצי אמנות, כולל סכין ברזל, מתלה חגורת סגסוגת נחושת וטבעת ברזל, יחד עם גוש החומר הכהה, הכל בתוך שקית התלויה על חגורה במותניה.
ההקשרים השונים של הממצאים מצביעים על יישומים מגוונים של החומר.
ממדדים פתולוגיים על שלד הילד, הצוות משער שייתכן כי זפת קליפת ליבנה שימשה למטרות רפואיות שכן לזפת קליפת ליבנה יש היסטוריה ארוכה ברפואה, בעלת תכונות חיטוי.
הזפת בכלי הקרמיקה מרינגלמר שימשה אולי לעיבוד הזפת או לאיטום המיכל.
שני הזפתים נמצאו מכילים חומר שומני, אולי נוסף כדי לרכך את הזפת, או, במקרה של המיכל יכול להצביע על שימושים מרובים.
ד"ר רבקה סטייסי מהמחלקה למחקר מדעי של המוזיאון הבריטי אמרה: "הייצור והשימוש בזפת קליפת ליבנה ידועים היטב מהתקופה הפרהיסטורית, אך ממצאים אלה מצביעים על המשכיות ארוכה בהרבה של השימוש בחומר זה ממה שהוכר בעבר או אולי חידוש הטכנולוגיה באזורים המזרחיים בזמן זה."
ד"ר ג'ולי דאן, מבית הספר לכימיה של אוניברסיטת בריסטול, הוסיפה: "תוצאות אלו מציגות את הזיהוי הראשון של זפת קליפת ליבנה מהקשרים ארכיאולוגיים מוקדמים של ימי הביניים בבריטניה.
"מעניין, הם משני הקשרים שונים, האחד בסיר קרמי, מה שמרמז שייתכן שהוא שימש לעיבוד קליפת ליבנה לזפת והשני כגוש 'לא ידוע' בקבר ילד של האנגלו התקופה הסקסית. האינדיקטורים הפתולוגיים על שלד הילד מצביעים על כך שהזפת של קליפת ליבנה שימשה למטרות רפואיות."
ד"ר איאן בול, גם הוא מבית הספר לכימיה של אוניברסיטת בריסטול, אמר: "זו דוגמה מצוינת לאופן שבו ניתוחים כימיים חדישים הצליחו לאפיין מחדש אובייקט ארצי באופן אחר כ משהו בעל עניין ארכיאולוגי קיצוני, המספק תובנות אפשריות לגבי פרקטיקות רפואיות בימי הביניים."
