מחקר מאוניברסיטת גטבורג מראה שאנו נוטים להעריך יתר על המידה את המעורבות הסביבתית האישית שלנו. במחקר עם משתתפים משוודיה, ארצות הברית, אנגליה והודו, רוב המשתתפים היו משוכנעים שהם פעלו ידידותיים יותר לסביבה מהאדם הממוצע.
במחקר, למעלה מ-4,000 אנשים הגיבו לכמה, ובאיזו תדירות, הם מבצעים פעילויות ידידותיות לסביבה בהשוואה לאחרים. לדוגמה, קניית מוצרים עם תווית אקולוגית, חיסכון באנרגיה ביתית וצמצום רכישות של שקיות ניילון.
התברר שרוב המשתתפים דירגו את עצמם כידידותיים יותר לסביבה מאחרים. גם בהשוואה לאנשים לא ידועים וגם לחברים שלהם.
"התוצאות מצביעות על הנטייה שלנו להעריך יתר על המידה את היכולות שלנו, מה שעולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים שבהם רוב האנשים מחשיבים את עצמם כנהגים ישרים יותר, יצירתיים יותר וטובים יותר מאחרים. מחקר זה מראה כי יתר- אופטימיות, או האפקט "טוב מהממוצע", חל גם על התנהגויות ידידותיות לסביבה", אומר חוקר הפסיכולוגיה הסביבתית מגנוס ברגקוויסט.
לאחר ניתוח נתונים מסוגים שונים של פעילויות ידידותיות לסביבה, התוצאות גילו שלמשתתפים יש סיכוי גבוה יותר להעריך יתר על המידה את מעורבותם בפעילויות שהם מבצעים לעתים קרובות. נראה שרבים הסיקו את המסקנה השגויה שהפעילויות שהם מבצעים לעתים קרובות, הם גם מבצעים לעתים קרובות יותר מאחרות.
השלכה של חשיבה שאתה יותר ידידותי לסביבה מאחרים, היא שזה יכול להפחית את המוטיבציה לפעול בסביבה ידידותית בעתיד.המחקר גם הראה שכאשר אנו חושבים שאנו יותר ידידותיים לסביבה מאחרים, אנו למעשה נוטים להיות מעט פחות ידידותיים לסביבה.
לפי מגנוס ברגקוויסט, דרך אחת לצמצם את הסיכון לאופטימיות יתר העומדת בדרכנו למחויבות סביבתית אמיתית, עשויה להיות ניסיון לקבל ראייה מציאותית יותר על המאמצים הסביבתיים שלנו.
"אם אתה חושב על זה בהיגיון, הרוב לא יכול להיות יותר ידידותי לסביבה מאחרים. דרך אחת לשנות את הדעה השגויה הזו, היא להודיע לאנשים שאחרים באמת מתנהגים ידידותיים לסביבה, ובכך ליצור נורמה ידידותית לסביבה. נורמות חברתיות משפיעות עלינו גם בתחום הזה, אנחנו יודעים את זה ממחקרים קודמים", אומר מגנוס ברגקוויסט.
