מחקר חדש של ביולוגים מאוניברסיטת אלברטה משתמש בגישה חדשה למודל של אוכלוסיות שישה מינים של ציפורי שיר ביער הבוריאלי של קנדה - והתוצאות מראות שייתכן ששיטות מודל סטנדרטיות אינן לוכדות במדויק את דפוסי התפוצה של מינים.
המחקר מראה שציפורים מאותו מין לא בהכרח משתמשות באותם בתי גידול בחלקים שונים של היער הבוראלי, תופעה שהם כינו בחירת בתי גידול דיפרנציאליים. הם פיתחו מודלים של בתי גידול כדי להסביר את התהליך הזה כדי לתת הערכות טובות יותר של גודל האוכלוסייה והתפוצה.
"הידיעה כיצד מינים בוחרים בתי גידול בצורה שונה בחלקים שונים בתפוצתם היא צעד ראשון חשוב לקראת הבנה טובה יותר של האקולוגיה שלהם וכיצד אוכלוסיות יגיבו להפרעות אנושיות ולמאמצי שימור", הסביר אנדרו קרוסבי, פוסט-דוקטורט עובד עם פרופסור ארין ביין במחלקה למדעי הביולוגיה.
החוקרים בחנו כמעט 20 שנות אוכלוסייה של נתוני אוכלוסיה בעקבות שישה מיני ציפורי שיר בוריאליות ביער הבוריאלי הקנדי, כולל ה-Blackburnian Warbler, Black-Geron Green Warbler, the Brown Creeper, the Warbler Canada, the Cape May Warbler, והוורבל של קונטיקט. התוצאות מראות בבירור שונות מרחבית בבחירת בתי גידול בתוך מינים.
"אוכלוסיית ציפורים עשויה שלא להגיב לתנאים סביבתיים משתנים כפי שאנו מצפים מהם אם נניח שבחירת בתי הגידול זהה בכל התנאים ובכל המקומות", אמר קרוסבי."משמעות הדבר היא כי לאותן פעולות ניהול יהיו ככל הנראה השפעות שונות במקומות שונים. מדיניות ואסטרטגיות ניהול יהיו הרבה יותר אפקטיביות אם הן מותאמות במיוחד לאזורים שונים."
המחקר מספק דרך קדימה לשיפור תכנון השימור ומידע לקבלת החלטות מדיניות מושכלות והקצאת משאבים.
